מתחילים ללמוד מחשבים

מקצועות ליבה ומקצועות מישנה

אחת הסוגיות הקריטיות בשלב בחירת המקצוע היא המודעות למונחים “מקצוע ליבה” ו”מקצוע מישנה” או “פריפריאלי”.

מקצוע ליבה מהווה קרקע למתמחה בו. מקצוע ליבה יכול שיהיה מבוקש, ויכול שיסבול מעודף היצע, אך המקצוע נחשב ליציב ובעל אופק קיום רחב. מסמך זה למשל, עוסק אך ורק במקצועות ליבה.

מקצוע מישנה יחשב כמקצוע בעל אופק קיום מוגבל (אופנה טכנולוגית כלשהי), או בעל מוגבלות אחרת (שיוכיות מגבילה ליצרן מסויים וכן הלאה).

הבעיה עם מקצוע מסוג זה, כהכללה, שבתום תקופת החיים או הפריחה של המקצוע, נדרש המתמחה בו לרכוש מקצוע אחר, כמעט משלב ההתחלה.

התאמה אישית למקצוע מבחינת מאפייניו

למקצועות השונים מאפיינים שונים מבחינת דרישות-סף לידע מקצועי, מבחינת כישורים נדרשים, מבחינת נטייה רגשית, מבחינת אופי העיסוק היומי, אופק קיומו של המקצוע, תנאי שכר, נתיבי קידום פתוחים למקצועות נוספים, ביקוש והיצע ועוד.

משקל כל אחד מהם שונה מאדם לאדם. הגורמים העיקריים הנם:

1. דרישות סף – הכוונה למקצוע ל”מתחילים” או מקצוע מתקדם הנשען על ידע או מקצוע קודם.
2. כישורים – הכוונה למקצועות בעלי אוריינטרציה ריאלית לוגית, או טכנית, או ארגונית חברתית (יצירתיות, כישור מילולי, מספרי, טכני, אנליטי, צוּרני, ניהולי, ארגוני, ועוד).
3. נטיה רגשית – משיכה למקצועות לוגיים, טכניים או אחרים (להבדיל מסוגיית הכישרון), ואופי העיסוק היומי – העדפה הנוגעת לאופי העיסוק היום-יומי: טיפול באנשים, במכשירים או מכונות, מגע רב יותר עם מסך או אנשים, יצירתיות, גיוון, עצמאות, יזמות, דינמיות, ניסיון קודם, פרופורציות בין כל אלו, ועוד
4. אופק קיום – קיימים מקצועות “ליבה” (המתקיימים תקופה ארוכה מאוד) ומקצועות פריפריאליים (עונתיים, תקופתיים, או מוגבלים עבור מוצר בודד או יצרן מסוים).
5. ביקוש, יוקרה ושכר – תנאי עבודה פיזיים, חומרניים ורגשיים, בטחון אישי, ועוד, הן בנקודת ההתחלה, והן בעבור 3 שנים ובעבור שנים נוספות.
6. נתיבי קידום – לאיזה מקצועות נוספים ניתן להתפתח מכל מקצוע מבלי לוותר על הידע הנצבר.

בטרם בחירת המקצוע, מוטל עליך לבצע סקר מעמיק. להבין את סוגי המקצועות הזמינים, את אופיים ומאפייניהם, לוודא כי הנכם שופטים נכון את כישוריכם ונטיותיכם (הורים, חברים, אחים), וכן מומלץ מאוד להתייעץ עם בני משפחה בוגרים ומנוסים במיוחד העוסקים בענף המחשבים כדי להשלים את הידע הדרוש לך.

ניתן כמובן להתייעץ במומחים להכוונה מקצועית, אך יש לבחור יועץ כזה בזהירות רבה, עקב העדר יועצים המכירים היטב את מקצועות המחשב הרבים ואת דרישותיהם הספציפיות.

עבור חלק ממקצועות המחשב רצויה מאוד הכשרה ישירה באמצעות מסלול לתואר אקדמי. עבור מקצועות אחרים – לא קיים תואר המכשיר למקצוע, ונדרשים “לימודי תעודה” (“קורס” – בלשון העם). גם במקרה של לימודי תעודה, אנו ממליצים במידת האפשר להצטייד גם בתואר אקדמי המשלים את לימודי התעודה.

סוגי לימודים, תארים ותעודות

האפשרויות הקיימות הינן:

תואר אקדמי: באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות – 3 עד 4 שנים

תעודה: חברות מסחריות/בתי”ס מסחריים למקצועות המחשב – מימים בודדים עד 18 חודשים

תעודה: מוסדות לימוד מפוקחים ללימודי מחשבים – 9 עד 18 חודשים

לימודים אקדמיים: מה לומדים בקורסי מחשבים?

קיימים מספר נתיבים אקדמאיים ללימודי מקצועות המחשב. למרבית הנתיבים התמחות ספציפית בתת-תחום, ובדרך-כלל – מדובר בלימודי תכנות.

1. הנדסת מערכות מידע: מסלול ארבע שנתי לתואר Sc מוסמך למדעים, מכשיר מהנדסים אשר תחומם הוא בתכנון, תפעול וניהול של מערכות מידע ממוחשבות, מחשוב וארגון מסגרות כלכליות ותעשייתיות גדולות. כאן – אין מדובר בהתמחות, אלא בשילוב של לימודי כל השכבות ותפעולן התקין: המחשב עצמו, תשתיות התוכנה והתקשורת, יישומים, והפן הנוגע במשאבי האנוש הקשורים במערכת המידע. הבוגרים יזכו לשכר התחלתי של כ- 10,000 שח, ולאחר 3 שנות ניסיון – לשכר שבין 15,000 ל- 18,000 שח
2. הנדסת מחשבים: מסלול ארבע שנתי לתואר Sc מוסמך למדעים. המדובר בענף של הנדסת החשמל והאלקטרוניקה המתמקד בעיקר בחומרה, בעיצוב תוכנה ובשילוב שביניהם. מסלול זה מכשיר מהנדסים ששטח התמחותם הוא תכנון ובניית מערכות אלקטרוניות הכוללות מחשבים (מערכות משובצות מחשב – Embedded Systems), או מערכות “זמן אמת” (Real Time). כלומר: אין מדובר בלימודי “תכנות כללי” אלא בתכנות ייעודי המיועד להיצרב במערכות החומרה עצמן, או כחלק ממערכת ייעודית הכוללת חומרה ותוכנה שפועלות כיחידה משולבת אחת.

קורס מחשבים למתחילים כולל בדרך-כלל: מבנה מחשבים, מבנה מערכות הפעלה, ארגון ופענוח מבני תוכנה, שיטות חישוביות באופטימיזציה, מערכות תכנה, מעגלים משולבים, שיטות הידור, מבני נתונים ואלגוריתמים, אינטרנט: ארכיטקטורה ופרוטוקולים, רשתות, תפיסת מיתוג, קריפטוגרפיה, מערכות ספרתיות, שפות תכנות, מערכות ניהול קבצים, פורמליות, מסדי נתונים, מבנה מחשבים, מיקרו מחשבים ועוד. הבוגרים יזכו לשכר התחלתי של כ- 12,000 שח, ולאחר 3 שנות ניסיון – לשכר שבין 16,000 ל- 22,000 שח.

1. מדעי המחשב: התחום המסורתי העוסק בכל הקשור למחקר כמו האם בעיה מסוימת פתירה על ידי מחשב, מהי היעילות המקסימלית שבה ניתן לפתור את הבעיה ואיך לתכנן אלגוריתם שיפתור את הבעיה ביעילות זו. התחום מטפל גם בתאוריות וביישומים הקשורים לשפות תכנות, למערכות הפעלה, לתקשורת מחשבים, למסדי נתונים, להצפנה, לבינה מלאכותית ולתחומים רבים אחרים. הבוגרים יזכו לשכר התחלתי של כ- 12,000 שח, ולאחר 3 שנות ניסיון – לשכר שבין 16,000 ל- 22,000 שח.
2. הנדסת תוכנה: מסלול ארבע שנתי לתואר Sc מוסמך למדעים, מכשיר מהנדסים ששטח התמחותם הוא מערכות תוכנה, תכנות בשיטות שונות, גישה שיטתית בפעולות הניתוח, התכנון, היישום, הבדיקה, האימות, התחזוקה, ההערכה וההסבה של תוכנה, וניהול פרוייקטים.

נתיב זה מספק דגש על לימוד מקצוע “תוכניתן”, בתוספת קורסי מבוא מתוך תת העולמות האחרים במחשבים: תקשורת, מערכות הפעלה, טבלאות ומסדי נתונים, לוגריתמים, ועוד.

כמעט שאין בנמצא תוכנית המכשירה לפיתוח בסביבת Microsoft.Net. בדרך-כלל ניתן דגש לשפות C++, C ו/או JAVA. לעיתים, נלמדת גם שפת C#. הבוגרים יזכו לשכר התחלתי של כ- 10,000 שח, ולאחר 3 שנות ניסיון – לשכר שבין 15,000 ל- 20,000 שח.

קיימים גם תארים בין-תחומיים (Interdisciplinary) המכילים ידע מתחום המחשבים המשולב בידע מתחום אחר. למשל – ביואינפורמטיקה – תחום העוסק בחקר המידע הביולוגי באמצעות מחשב.

לימודי תעודה

עקב העדר מסלול אקדמי המעניק מקצוע ליבה ברור זולת “תכנות”, כאמור לעיל, התמלא החלל בהיצע של עשרות קורסי תעודה להכשרה מקצועית בכל תחומי המחשב, לרבות בתחומי התכנות. קורסי מחשבים אלו מוצעים על-ידי גופים מסחריים ועל-ידי מוסדות אקדמאיים כאחד.

מבנה לימודי מחשבים הטיפוסי משתנה ממקצוע למקצוע, וכולל כ- 200 עד 400 שעות לימוד בכיתה (פרונטאלי ותרגול), והלימודים מתקיימים בדרך כלל פעמיים בשבוע בערב (לימודי יום מבוקר עד ערב ברצף מפיקים ידע דל יותר, עקב העדר היכולת “להעמיס” על הסטודנטים משימות תרגול ולמידה ביתית בנוסף לשעות הכיתה).

קורסי בוקר מול קורסי ערב: מומלץ ללמוד עד 10 שעות בשבוע בכיתה עם מרצה-מתרגל, ולא יותר מכך. מדוע? מכיוון שלימוד “ניהול רשתות” מחייב תרגול רב “בבית”, חזרה על החומרים ושינון פעולות טכניות.

כמות הידע שסופג התלמיד בלימודי כיתת-יום אינטנסיביים (3-4 ימים בשבוע יום שלם), קטנה לעיתים עד פי 3 בהשוואה לתלמיד הלומד בכיתה 8-10 שעות בשבוע וזמן דומה מקצה לתרגול עצמי ולשינון פעולות.

תעודות והסמכות: נהוג לומר שתעודה או הסמכה אינן מהוות הוכחה שנושאן הינו בעל ידע. הדבר אינו נכון. לתעודות ולהסמכות של גוף המוכר בענף בו הוא פועל, יש משמעות. הצגת התעודה מעידה כי הפעלת מאמץ, למדת, ועברת את המבחן או המבחנים. אין הדבר אומר שאתה “מומחה”, אך הדבר מעיד על לימודי מחשבים מוסדרים בגוף מוסדר, במסגרת תוכן מוסדרת.

בהעדרה של התעודה, אתה עלול שלא לעבור משלב סינון קורות החיים לשלב הראיון האישי, מכיוון שלמועמדים האחרים יש תעודה הולמת שהוצגה בטופס קורות החיים.

בחירת מוסד לימודי מחשבים

נסו להכנס לנעליו של המעסיק הפוטנציאלי הראשון שלכם. מה הוא היה רוצה? מה הוא יעריך במיוחד? איזה מוסד לימודים הוא יכבד יותר יחסית למועמדים המתחרים שלכם בראיון קבלה לעבודה?

מדע הלימודים הינו מדע מדויק. אין “לרכוש” לימודים כפי שרוכשים רכב או טלוויזיה, כי מדובר בהשקעה שחייבת לחזור, ולא ב”מוצר צריכה”. למדע הלימודים יש פרמטרים רבים, ויש “שנתות” רבות על הסקאלה המתרגמת איכות, מ- 0 ועד 100.

הבורות מובילה לפישוט-יתר, לאי הבנת הפרמטרים והשלכותיהם על התוצר המתקבל. רבים מהפרמטרים מהווים “מדע” בפני עצמם, ונלמדים על-בסיס ניסיון, ולעיתים – בניגוד להגיון לכאורה.

עיקרי הפרמטרים (בעלי המשקל הגבוה יותר) במדע הלימודים ותוצריו הנם:

1. איכות תוכנית הלימודים – סדר כרונולוגי, רוחב ועומק של כל נושא וזוית הראייה של נושא בתוכנית לימודים נבנים על-בסיס הערכות ההגיון. ברם, הלוגיקה אינה בהכרח ערובה לתוכנית אולטימטיבית, והנסיון בפועל מלמד על שינויים ותיקונים שיש לבצע על-מנת לשפר את כושר הקליטה של התלמידים. לפיכך, תוכנית “ותיקה” ובעלת ניסיון, היא בעלת סיכוי רב יותר להיות מוצלחת.
2. איכות המרצה – מרצה נמדד בשני היבטים: ידע מקצועי וכושר דידקטי. למוסדות יוקרתיים “יכולת משיכה” רבה יותר מטבע הדברים, למרצים בעלי ידע, יכולת הנחלת ידע ובעלי ניסיון תעסוקתי אמיתי. סוגיה נוספת – האם מתוכנן מרצה אחד לכל המסלול? מרצה מומחה לכל חלק או קורס במסלול? קיימים תחומים בהם נדרשים מרצים אחדים – איש בתחומו.
3. איכות הגדרת קהל היעד, דרישות הסף וגורמי האחדה – תלמידים לא איכותיים יכשילו כל ניסיון של מרצה איכותי להביא את הכיתה לרמת ידע נאותה. גם תלמידים בעלי רמה חריגה מעלה, יביאו לכשל פדגוגי ולקושי בהעברת תוכנית לימודי מחשבים נאותה. חיוני לודא הומוגניות, ככל שניתן.
4. רמת הספרות – אחד הכשלים הקשים ביותר בענף. קיימות רמות אחדות של ספרות, ולעיתים – רמות אחדות של אותו מוציא לאור. מ”צילומי שקפים” עבור ב”חומרי מדריך עצמאיים” (שיכולים להיות ברמה ירודה או גבוהה), עבור בספרים של ממש, אך במתכונת מוגבלת, וכלה בספרים של ממש המיועדים ללימוד עצמי – ואלו הם האיכותיים והיקרים ביותר. רבים מתוכניות הלימוד מתבססות למרבה הצער על תוכנית מאולתרת, ולפיכך – על חומרי לימוד בהתאם.
5. יוקרת המוסד ותדמיתו בענף – שיקול קריטי בשלב שבו הנך מחפש עבודה. האם מדובר במוסד “כללי” או “יעודי” למקצוע בו הנך מעוניין? האם הנך מחפש “חולצה בסופרמרקט” או רוכש מקצוע?
6. יחס תיאוריות מול פרקטיקה – יש לוודא כי הלימודים אינם תיאורטיים אלא מכינים את הסטודנט למטלות התעסוקתיות הנפוצות. היחס וההיקף של שעות פרונטליות מול שעות מעבדתיות עשוי להיות מהותי.
7. רמת שיעורי הבית והפרוייקטים – למוסדות רבים מאוד אין יכולת אמיתית לאכוף נוכחות ו”שיעורי בית”. כפועל יוצא – רמת הלימודים נמוכה בסדרי גודל הניתנים למדידה מדוייקת.
8. היקף הלימודים – כמות השעות בכיתה, בתוספת כמות השעות המהווה חובה לתרגול ביתי (שיעורי בית). לעיתים משורבבים מונחים מטעים כגון פרוייקטים, “תרגול מעשי” ועוד.
9. כמות התלמידים – בלימודים המחייבים אינטראקטיביות (לא הרצאה), כמות התלמידים משפיעה על כושרו של המרצה לסייע לתלמיד, לענות על שאלות, לחזור על נושאים לא ברורים וכן הלאה. הכמות הראויה היא מ- 15 עד 20 תלמידים בכיתה.
10. רמת תוכנית הלימוד – תוכניות “רחבות” מדי נשמעות אטרקטיביות, אך עלולות ללקות בתופעת “תפסת מרובה לא תפסת” – העדר יכולת להעמיק בחומר במידה הראויה.
11. איכות מדדי בחינת ידע, משמעת לימודים וסנקציות פדגוגיות – רמת המבחנים והעבודות הזוכות בבדיקה וציון, ויכולתו של המוסד לאכוף משמעת תפעל לטובתכם: רמת לימודים, משמעת לימודים, וכתוצאה – מקצוענות ושם טוב.
12. גמישות המוסד במקרה של כשל בנוכחות או בהבנת החומר – יש לבדוק מה היא מדיניות המוסד במקרה של כשל מסוג כלשהו. האם המוסד מאפשר חזרה על קורסי מחשבים או על מבחן.
13. הכנה למבחנים בינלאומיים או הסמכות – במקצועות אחדים רצויה הסמכה נוספת, של יצרן או של גוף בינלאומי מוכר.

“הבטחה לעבודה” / “התחייבות לעבודה בסוף הקורס”

מדובר באחד המונחים המושמצים בתחום ה- Computers & IT Education, עקב השימוש המסחרי הנעשה בו לשם מכירת קורסים. משווקי קורסים בודדים מבטיחים “עבודה בתום הלימודים”. הבטחתם מלווה ב”חוזה חתום”. מונח מושמץ בפני עצמו, אשר רק מנציח את העובדה שהתלמיד האומלל שאינו מבין את המהות המשפטית העקלקלה של החוזה, לא יוכל לתבוע דבר.

אם יש לכם שאלות נוספות לגבי קורס מחשבים למבוגרים ולמתחילים, פנו אלינו – הצוות של שיא סקיוריטי ישמחו לענות לכל!