חוקים ישראליים, תקנים ורגולציות

מבוא למשפט וטכנולוגיה

  1. הגנה על מידע פרטי
  2. הגנה על מידע מסחרי
  3. הגנה על מערכות מידע
  4. ההגנה של חוק הגנת הפרטיות
  5. EU Directive & GDPR
  6. חוק זכויות יוצרים
  7. חוק הפטנטים
  8. חוק החוזים
  9. חוק החוזים – גישה חלופית (Copyleft)
  10. חוק המחשבים – אחריות פלילית
  11. ניהול זכויות דיגיטליות

חוקי הגנת סייבר בישראל

  1. חוק המחשבים
  2. חוק הגנת הפרטיות

חוק המחשבים

חוק המחשבים נחקק ב-1995, ונועד להסדיר היבטים מיוחדים הנובעים מהחלק המשמעותי שתופס המחשב בחיי האדם והציבור בכלל, הופעת פשיעה שקשורה במחשבים, המשמעויות המיוחדות לתכנה ולחומרה, ששונה במהותה מהמדיות האחרות המסורתיות, היבטי ראיות שקשורים למחשב (פלט), וכן – התאמה של חוק האזנת סדר לעידן המחשבים והתקשורת.
עבירה על חוק המחשבים נקבעה ענישה פלילית של משלוש ועד חמש שנות מאסר. עבירה, משמעה: כל מי שמשבש פעולת מחשב או מפריע לפעולתו, מוחק חומר או משנה אותו, מבצע פעולה שיש בה כדי להביא לשיבוש תוצאות מחשב, חודר למחשב (משתמש במחשב שלא ברשות בעליו).

חוק הגנת הפרטיות

החוק נחקק ב-1981, וזכה לתיקונים ולתוספות במשך השנים, במטרה להסדיר את סוגיית ההגנה על הפרטיות בישראל.
החוק עוסק בהגדרת המונח "פרטיות" וההגנה עליה, לרבות מאגרי מידע ודיוור ישיר, וכן כללים בנוגע למסירת מידע וידיעות מצד גופים ציבוריים. החוק מגדיר כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית המאפשרת תביעת פיצוי בנזיקין, וכן עבירה פלילית.
העיקרון שמנחה את החוק, שלאדם זכות לפרטיות, ואין לפגוע בה ללא הסכמתו. לצורך כך, נדרש החוק להגדרות רבות: