6.4 אמצעי הפצת האיומים (מרחבי תקיפה)

קיימות סביבות רבות, שיטות רבות ודרכי ביצוע מרובים למימוש של איום והפיכתו להתקפה. יש להבין את האיומים על היבטיהם השונים בראייה רב ממדית, ולא כרשימה "יבשה" בלבד.

• תוכנה זדונית: הבנת סוגים שונים של תוכנות זדוניות: תוכנות זדוניות מקיפות מגוון רחב של תוכנות זדוניות, כולל וירוסים, תולעים, סוסים טרויאניים, תוכנות כופר ותוכנות ריגול. סעיף זה יתעמק במאפיינים וההשפעה הפוטנציאלית של כל סוג, תוך שימת דגש על חשיבות הטמעת תוכנת אנטי-וירוס חזקה ועדכון שוטף של מערכות.
  
  
• הנדסה חברתית: ניצול פגיעות אנושיות: טקטיקות הנדסה חברתית מנצלות את הפסיכולוגיה האנושית כדי להונות אנשים ולהשיג גישה לא מורשית למידע רגיש. סעיף זה יבחן טכניקות שונות של הנדסה חברתית, כגון דיוג, ופיתיון, תוך שימת דגש על הצורך במודעות וחינוך של המשתמשים כדי להילחם באיומים אלו ביעילות.
  
  
• התקפות כופר: התקפות כופר, שבהן פושעי סייבר מצפינים נתונים של ארגון ודורשים כופר עבור החזרתם, נפוצות יותר ויותר. בשנים האחרונות, הם הפכו מתוחכמים יותר, כאשר גורמי איומים מבלים לעתים קרובות שבועות או אפילו חודשים בתוך רשת ללא זיהוי, מבינים את העסק ומזהים מערכות חיוניות לפני שהם פורסים את תוכנת הכופר.
  התקפות כופר עלולות להיות הרסניות, ולגרום להשבתה משמעותית, לאובדן נתונים ולנזק כספי. יש להם גם השפעות רחבות יותר, במיוחד כאשר הם מכוונים לספקי תשתית קריטיים או לשרשרת אספקה.

• התקפות דיוג וזיוף: טקטיקות הטעיה: התקפות דיוג וזיוף כוללות הודעות דוא"ל, אתרי אינטרנט או הודעות הונאה שנועדו להונות את הנמענים כדי לחשוף מידע רגיש. סעיף זה מסביר כיצד תוקפים מנצלים אמון ומספק עצות לזיהוי והימנעות של טקטיקות מטעה אלו.
  
  
• התקפות רשת: ניצול פגיעויות רשת: התקפות רשת מכוונות לפגיעויות בתשתית הרשת, תוך פגיעה בסודיות ובשלמות הנתונים. סעיף קטן זה בוחן סוגים שונים של התקפות רשת, כולל התקפות Man in the Middle, התקפות מניעת שירות (DoS) והתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). זה מדגיש את החשיבות של ניטור רשת ויישום אמצעי אבטחה חזקים כדי להגן מפני איומים אלה.
  
  
• איומי פנים: סיכונים מתוך הארגון: איומים פנימיים מערבים אנשים בתוך ארגון המסכנים בכוונה או שלא בכוונה את אבטחת המידע. חלק זה דן בקטגוריות שונות של איומים פנימיים, כגון עובדים רשלניים ומקורבים זדוניים, תוך שימת דגש על הצורך ביישום בקרות גישה, ניטור פעילויות העובדים וטיפוח תרבות של מודעות לאבטחה.
  
  
• פרצות אבטחה בענן: ככל שעסקים מאמצים יותר ויותר שירותי ענן, אבטחת ענן הפכה לדאגה משמעותית. איומים יכולים לנבוע ממשאבי ענן שגויים, בקרות גישה לא נאותות ופגיעויות ביישומים מבוססי ענן.
  סוגיה נוספת שמתעוררת היא הפוטנציאל לניצול של סביבות ענן מרובות דיירים. בסביבות אלו, מספר לקוחות חולקים את אותה תשתית ענן. אם ספק הענן לא מבודד את הלקוחות בצורה מספקת, תוקף עלול לקבל גישה לנתונים של לקוחות אחרים.
  
  
• התקפות שרשרת אספקה: התקפות שרשרת האספקה כוללות פושע סייבר המכוון לחוליה חלשה יותר בשרשרת האספקה כדי לקבל גישה למטרה ראשית. לדוגמה, הם עשויים לסכן ספק תוכנה ולהשתמש בגישה זו כדי להפיץ תוכנה זדונית ללקוחות הספק.
  התקפות שרשרת האספקה יכולות להזיק במיוחד, מכיוון שהן יכולות לאפשר לתוקף לעקוף את בקרות האבטחה של היעד הראשי. יש להם גם טווח רחב, שעלול להשפיע על כל הארגונים בשרשרת האספקה.
  
  
• בעיות אבטחה של IoT (האינטרנט של הדברים): הריבוי הגובר של מכשירי IoT מהווה אתגר אבטחה מרכזי נוסף. לרבים מהמכשירים הללו יש בקרות אבטחה גרועות, מה שהופך אותם למטרות קלות עבור פושעי סייבר. ברגע שנפרץ, מכשיר IoT יכול לשמש כאבן דרך לגישה לחלקים אחרים של הרשת.
  יתר על כן, ניתן לגייס מכשירי IoT גם לרשתות בוטים, רשתות של מכשירים שנפגעו המשמשים לביצוע התקפות בקנה מידה גדול, כגון התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS).
• איומים מתמשכים מתקדמים (APTs): APTs הן התקפות מאוד ממוקדות ומתמשכות הנערכות לרוב על ידי תוקףים מיומנים ובעלי תושייה. סעיף קטן זה בוחן את המאפיינים והאסטרטגיות המופעלות על ידי APTs ומדגיש את החשיבות של מנגנוני הגנה פרואקטיביים, כולל מודיעין איומים, תגובה לאירועים וניטור רציף.
  
  

  עבור למאמר הבא