10.4 אבטחת רכיבי רשת: Securing Network Components

אבטחת רכיבי רשת - Securing Network Components

כאשר מתעמקים ב"אבטחת רכיבי רשת", הכרחי להבין את ההיבטים המורכבים של רכיבי הרשת ואת שלל האסטרטגיות המופעלות כדי לחזק את ההגנות שלהם במסגרת הדיאלוג המקיף על ארכיטקטורת רשת ואבטחת עיצוב. פרק זה משמש כמדריך למבוך של אבטחת הרכיבים המגוונים המהווים את עמוד השדרה של תשתיות הרשת.

הפרק על "אבטחת רכיבי רשת" במסגרת השיח על ארכיטקטורת רשת ואבטחת עיצוב, מגולל את שלל האסטרטגיות והשיקולים החיוניים לחיזוק הרכיבים המהווים תשתיות רשת. מזיהוי קפדני והערכת סיכונים ועד להטמעת פתרונות מתקדמים להגנה מפני איומים, כל שלב באבטחת רכיבי הרשת הוא קריטי. הקשחת התקנים, פרוטוקולי תקשורת מאובטחים, מערכות זיהוי ומניעת חדירות, בקרות גישה לרשת, ביקורות סדירות ובדיקות תאימות פועלות יחד כדי להתגונן מפני קשת של איומי סייבר. מערכות SIEM, יחד עם חומות אש ומדיניות אבטחה מעוצבת בקפידה, ממלאות תפקידים משמעותיים בשיפור החוסן של רכיבי רשת.

רכיבי רשת

רשת מחשבים מורכבת ממספר רכיבים, המאפשרים למחשבים או מכשירים אחרים לתקשר זה עם זה. רכיבי הרשת יכולים להיות פיזיים או לוגיים.

רכיבי רשת פיזיים

רכיבי רשת פיזיים הם מכשירים או התקנים פיזיים המשמשים לתקשורת בין מחשבים או מכשירים אחרים ברשת. רכיבי רשת פיזיים נקראים גם "ציוד רשת". דוגמאות לרכיבי רשת פיזיים:

• מרכזות (Hubs): מרכזות מאפשרות למחשבים או מכשירים אחרים להתחבר זה לזה בצורה ישירה. כל מחשב או מכשיר מחובר למרכז באמצעות כבל.
• מתגים (Switches): מתגים מאפשרים למחשבים או מכשירים אחרים להתחבר זה לזה בצורה יותר יעילה ממרכזות. מתגים משתמשים בכתובות MAC כדי להחליט לאן להעביר נתונים.
• נתבים (Routers): נתבים מאפשרים למחשבים או מכשירים אחרים להתחבר לרשתות אחרות. נתבים משתמשים בכתובות IP כדי לחשב את הנתיב הטוב ביותר למשלוח נתונים.
• שרתים: שרתים הם מחשבים המספקים שירותים למחשבים או מכשירים אחרים ברשת. שרתים נמצאים לרוב במרכז הנתונים של הארגון.
• תחנות קצה (End-Points): תחנות קצה הן מחשבים או מכשירים אחרים המשתמשים ברשת. תחנות קצה יכולות להיות מחשבים אישיים, מחשבים ניידים, מדפסות, מצלמות רשת ועוד.

בפרק זה לא נדון בשרתים ובתחנות קצה. נפגוש אותם בפרקים אחרים.

רכיבי רשת לוגיים

רכיבי רשת לוגיים הם תוכנות או תהליכים המשמשים לתקשורת בין מחשבים או מכשירים אחרים ברשת. רכיבי רשת לוגיים נקראים גם "שירותי רשת".

דוגמאות לרכיבי רשת לוגיים:

• פרוטוקולים תקשורת: פרוטוקולים תקשורת הם חוקים סטנדרטיים המשמשים להעברת נתונים ברשת. פרוטוקולים תקשורת מגדירים את האופן שבו נתונים מאוחסנים, מועברים ונקרא.
  
  
• שירותי רשת: שירותי רשת הם שירותים המסופקים למחשבים או מכשירים אחרים ברשת. שירותי רשת נפוצים כוללים את:
•  דואר אלקטרוני
• שיתוף קבצים
• הדפסה
• גלישה באינטרנט
• שירותים ארגוניים
  
  
• מדיניות אבטחה: מדיניות אבטחה היא מסמך המגדיר את המדיניות והנהלים לאבטחת הרשת. מדיניות אבטחה כוללת הנחיות להגנה על רכיבי הרשת, כמו גם על המידע הנמצא בהם.
  
  

איומים על רכיבי רשת

רכיבי רשת הם חיוניים לתפקוד תקין של רשת מחשבים. הם מאפשרים למחשבים או מכשירים אחרים לתקשר זה עם זה, ובכך מאפשרים להם להשתמש בשירותים ובאפליקציות ברשת.

רכיבי רשת חשופים למגוון איומים, פיזיים ולוגיים כאחד. איומים אלה יכולים להוביל לחדירה לרשת, גניבת מידע, השבתת הרשת או נזק לרכיבי הרשת.

איומים פיזיים

איומים פיזיים על רכיבי רשת כוללים:

• גניבה או פגיעה פיזית ברכיב הרשת: רכיבי רשת יקרים וחשובים, ולכן הם מטרות אטרקטיביות לגניבה או לפגיעה פיזית. גניבה של רכיב רשת יכולה להוביל לניתוק של שירותים ברשת, ואילו פגיעה פיזית ברכיב הרשת יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
• התקנה של תוכנות זדוניות על רכיב הרשת: תוכנות זדוניות יכולות להיות מותקנות על רכיבי רשת באמצעות כונן הבזק, כרטיס SD או התקנים אחרים. תוכנות זדוניות יכולות לגרום נזק לנתונים או לתפקוד של רכיב הרשת.

איומים לוגיים

• איומים לוגיים על רכיבי רשת כוללים:
• חדירה לרשת הארגון: חדירה לרשת הארגון היא איום משמעותי ביותר, שיכול להוביל לגניבת מידע, השבתת הרשת או נזק לרכיבי הרשת. חדירה לרשת יכולה להתבצע באמצעות מספר שיטות, כגון הונאות דואר אלקטרוני, ניצול פרצות אבטחה או התקפות סייבר מתוחכמות.
• התקפת מניעת שירות (DoS): התקפת DoS היא התקפה המטרתה להשביע את השירות של רכיב רשת או של רשת שלמה. התקפות DoS יכולות להתבצע באמצעות מספר שיטות, כגון שליחת כמות גדולה של תנועה לרשת, או הפעלת תוכנה זדונית על רכיבי הרשת.
• התקפת חומרה עוינת (BadUSB): התקפת BadUSB היא התקפה המשתמש בכרטיס USB זדוני כדי להפיץ תוכנות זדוניות או לבצע פעולות אחרות מזיקות. התקפות BadUSB יכולות להיות קשות לאיתור, מכיוון שהן נראות כמו כרטיסי USB רגילים.

עקרונות בהגנה על רכיבי רשת

עקרונות שונים באבטחת מידע וטקטיקות שונות המוזכרות כאן, חזרו ויחזרו על עצמן בפרקים אחרים, כאשר יהיו רלבנטיים.

• א. זיהוי רכיבים והערכת סיכונים: המסע של אבטחת רכיבי הרשת מתחיל בזיהוי מדוקדק והערכת סיכונים. זיהוי התפקוד והפגיעויות של כל רכיב מניח את הבסיס ליישום בקרות אבטחה חזקות. הערכות סיכונים קבועות של רכיבים כמו נתבים, מתגים, חומות אש ושרתים הן קריטיות לחשיפת נקודות תורפה אפשריות ולתעדוף אמצעי אבטחה על סמך רמת הסיכון הקשורה לכל רכיב.
• ב. הקשחת מכשירים: לאחר זיהוי, כל רכיב רשת חייב לעבור הקשחת מכשירים. זה כרוך בהגדרת התקנים כדי למזער פגיעויות ולהקטין את משטח ההתקפה על ידי השבתת שירותים מיותרים, הטמעת בקרות גישה חזקות והחלת תיקוני אבטחה באופן מיידי. לדוגמה, ניתן להשבית יציאות שאינן בשימוש במתג, ויש להחליף את אישורי ברירת המחדל בנתב בסיסמאות חזקות וייחודיות. עדכוני קושחה ותוכנה רגילים הם חיוניים לצמצום פגיעויות ידועות ולשיפור עמדת האבטחה של רכיבי רשת.
• ג. הצפנה ותקשורת מאובטחת: הצפנת נתונים במעבר והבטחת תקשורת מאובטחת בין רכיבי הרשת הם חשיבות עליונה. שימוש בפרוטוקולים כגון HTTPS, SSH ו-TLS מסייע באבטחת קווי התקשורת בין התקני רשת, ובכך מונע האזנת סתר ויירוט נתונים. בנוסף, שימוש ב-VPN לחיבורים מרוחקים מוסיף שכבת אבטחה נוספת, מצפין את כל ערוץ התקשורת ומגן על נתונים מעיניים סקרניות.
• ד. מערכות זיהוי ומניעת חדירות: שילוב מערכות זיהוי חדירות (IDS) ומערכות מניעת חדירות (IPS) הוא חיוני לניטור ולתגובה לאיומים פוטנציאליים. IDS עוקב אחר תעבורת רשת לאיתור פעילויות זדוניות ומתריע בפני מנהלי מערכת על אירועים חשודים, בעוד ש-IPS חוסם ומונע באופן אקטיבי פעילויות כאלה. פריסת מערכות אלו בנקודות אסטרטגיות בתוך הרשת מאפשרת זיהוי ותגובה של איומים בזמן אמת, ובכך שומרת על רכיבי הרשת מפני התקפות סייבר שונות.
• ה. בקרת גישה לרשת (NAC): הקמת בקרת גישה לרשת מגבילה את הגישה לרשת ולמרכיביה למשתמשים מורשים ולהתקנים בלבד. פתרונות NAC מאמתים ומאשרים מכשירים ומשתמשים, אוכפים את מדיניות האבטחה ומבטיחים שרק מכשירים תואמים עם תנוחות האבטחה הנדרשות מקבלים גישה לרשת. אמצעי מנע זה חיוני בהפחתת הסיכון של גישה לא מורשית והבטחת אבטחת רכיבי הרשת.
• ו. חומות אש ומדיניות אבטחה: חומות אש פועלות כשומרות הסף של רכיבי רשת, השולטות בתעבורת רשת נכנסת ויוצאת בהתבסס על מדיניות האבטחה של הארגון. חומות אש המוגדרות כהלכה הן חיוניות במניעת גישה והתקפות בלתי מורשית. הגדרה ואכיפת מדיניות אבטחה מחמירה עבור כל רכיב רשת מנחים את התצורה של חומות אש ובקרות אבטחה אחרות, מה שמבטיח גישה אחידה לאבטחת רכיבי רשת.
• ז. מידע אבטחה וניהול אירועים (SIEM): הפריסה של מערכות אבטחה מידע וניהול אירועים (SIEM) היא אינטגרלית לאיחוד וניתוח נתוני אירועי אבטחה ממרכיבי רשת שונים. מערכות SIEM מאפשרות מתאם של אירועים ממקורות שונים, ומקלות על זיהוי התקפות מורכבות ודפוסים שעלולים להיעלם מעיניהם בעת ניתוח נתונים ממרכיבים בודדים. התובנות שמספקות מערכות SIEM הן חיוניות לציד איומים יזום ולתגובה לאירועים.
• ח. ביקורות ותאימות קבועות: ביצוע ביקורות אבטחה סדירות של רכיבי רשת חיוני להבטחת עמידה במדיניות האבטחה וזיהוי אזורים לשיפור. ביקורות אלו מעריכות את האפקטיביות של בקרות האבטחה, מזהות הגדרות שגויות וחושפות נקודות תורפה. עמידה בתקני תאימות רגולטוריים, כמו GDPR ו-HIPAA, מחייבת תהליכי ביקורת קפדניים כדי להבטיח שרכיבי הרשת עומדים בדרישות האבטחה הנדרשות ולהימנע מהשלכות משפטיות.
• ט. ניהול תיקון: ביצוע מגובש של ניהול תיקונים חיוני בשמירה על האבטחה של רכיבי הרשת. זיהוי ויישום בזמן של תיקוני אבטחה הם חיוניים לטיפול בפרצות והגנה מפני ניצול. גישה מובנית ויזומה לניהול תיקונים מבטיחה שכל רכיבי הרשת מתעדכנים באופן שוטף, ומפחיתה את הסיכון של פרצות אבטחה עקב תוכנה או קושחה מיושנים.
• י. הגנה מתקדמת נגד איומים: שילוב פתרונות מתקדמים להגנה מפני איומים מוסיף שכבת הגנה מתוחכמת מפני איומים מורכבים ומתפתחים יותר. פתרונות אלו ממנפים טכניקות מתקדמות כמו למידת מכונה (machine learning) וניתוח התנהגותי (behavioral analysis) כדי לזהות ולהגיב לאיומים שאמצעי אבטחה מסורתיים עלולים להחמיץ. הטמעת הגנת איומים מתקדמת חיונית לאבטחת רכיבי רשת מפני ניצול של 0-Day והתקפות ממוקדות.
  
  

צעדים להגנה על רכיבי רשת

אבטחת רכיבי רשת פיזיים

רכיבי רשת פיזיים, כגון מרכזות, מתגים, נתבים ושרתים, חשופים לאיומים פיזיים, כגון גניבה, פגיעה או התקנה של תוכנות זדוניות. כדי להגן על רכיבי רשת פיזיים, יש לנקוט בצעדים הבאים:

• אחסון רכיבי רשת במקום מאובטח: רכיבי רשת יש לאחסן במקום מאובטח, המוגן מפני גישה לא מורשית או פגיעה פיזית. ניתן לאחסן רכיבי רשת בחדר מוגן, או באמצעות ציוד אבטחה פיזי, כגון מצלמות אבטחה, אזעקות או מערכת בקרת כניסה.
• הגנה על רכיבי רשת מפני גישת לא מורשית: יש להגן על רכיבי רשת מפני גישת לא מורשית. ניתן לעשות זאת באמצעות שימוש בשיטות אבטחה פיזיות, כגון התקנת מנעולים או קודנים, או באמצעות שימוש בשיטות אבטחה לוגיות, כגון הקצאת משתמשים ורמות הרשאות מתאימות.
  
  

הקשחת מתגים ונתבים

מתגים ונתבים הם רכיבי חומרה חיוניים לתשתיות רשת ותקשורת. הם מאפשרים למחשבים, מכשירי IOT, והתקנים אחרים לתקשר זה עם זה. עם זאת, מתגים ונתבים גם חשופים להתקפות סייבר.

על מנת להגן על מתגים ונתבים מפני התקפות סייבר, ארגונים צריכים ליישם אמצעי אבטחה מתאימים.

הקשחה והגדרות אבטחה

הקשחה היא תהליך של יישום הגדרות אבטחה מומלצות על ידי יצרן המכשיר. הגדרות אלו יכולות לעזור להגן על המכשיר מפני התקפות סייבר.

להלן מספר דוגמאות להקשחה של מתגים ונתבים:

• שינוי שם המשתמש והסיסמה המוגדרים כברירת מחדל: שם משתמש וסיסמה מוגדרים כברירת מחדל הם ידועים לציבור הרחב, מה שהופך אותם פגיעים להתקפות.
• הפעלת אימות דו-גורמי: אימות דו-גורמי דורש מהמשתמש לספק שני פריטי מידע כדי לאמת את זהותו. זה יכול לעזור להגן על המכשיר מפני גישה לא מורשית.
• הגבלת הגישה לאישורים: יש להגביל את הגישה לאישורים מסוימים למשתמשים מורשים בלבד.
• הפעלת מנגנוני אבטחה נוספים: יש להפעיל מנגנוני אבטחה נוספים, כגון הגנה מפני התקפות DDoS או הגנה מפני התקפות Brute Force.

אבטחת רכיבי רשת לוגיים

רכיבי רשת לוגיים, כגון תוכנות אנטי-וירוס, תוכנות חומת אש ופרוטוקולים מאובטחים, חשופים לאיומים ולוגיים, כגון התקפות סייבר, תוכנות זדוניות והתקפות DoS. כדי להגן על רכיבי רשת לוגיים, יש לנקוט בצעדים הבאים:

• עדכון תוכנת רכיבי הרשת: חשוב לעדכן תוכנת רכיבי הרשת באופן קבוע, כדי לתקן פרצות אבטחה ידועות.
• שימוש בפרוטוקולים ותהליכים מאובטחים: יש להשתמש בפרוטוקולים ותהליכים מאובטחים בעת תקשורת עם רכיבי רשת. לדוגמה, יש להשתמש בפרוטוקול HTTPS בעת חיבור לאתר אינטרנט מאובטח.
• יישום מדיניות אבטחה יעילה: יש ליישם מדיניות אבטחה יעילה, הכוללת הנחיות להגנה על רכיבי הרשת, כמו גם על המידע הנמצא בהם.

על ידי נקיטת הצעדים הנדרשים, ניתן להפחית את הסיכון לאיומים על רכיבי רשת ולשפר את אבטחת הרשת כולה.

הערות נוספות

בנוסף לצעדים המפורטים לעיל, יש לבצע בדיקות אבטחה תקופתיות לרכיבי הרשת, כדי לאתר איומים פוטנציאליים.

חשוב להכשיר את המשתמשים בארגון על איומי אבטחת רשת, ולעודד אותם לנקוט באמצעי זהירות כדי להגן על הרשת.

תהליכי אבטחת רכיבי רשת

רכיבי רשת הם חיוניים לתפקוד תקין של רשת מחשבים. הם מאפשרים למחשבים או מכשירים אחרים לתקשר זה עם זה, ובכך מאפשרים להם להשתמש בשירותים ובאפליקציות ברשת.

רכיבי רשת חשופים למגוון איומים, פיזיים ולוגיים כאחד. איומים אלה יכולים להוביל לחדירה לרשת, גניבת מידע, השבתת הרשת או נזק לרכיבי הרשת.

על מנת להגן על רכיבי הרשת מפני איומים, יש ליישם תהליכי אבטחה יעילים. תהליכי אבטחת רכיבי רשת כוללים את השלבים הבאים:

תהליך אבחון

השלב הראשון בתהליך אבטחת רכיבי רשת הוא אבחון. במסגרת שלב זה, יש לבצע את הפעולות הבאות:

• זיהוי רכיבי הרשת בארגון: יש לזהות את כל רכיבי הרשת בארגון, כולל את מיקומם, המפרט הטכני שלהם והשירותים שהם מספקים.

קיימות מספר דרכים לבצע זיהוי רכיבי רשת בארגון:

• בדיקה ידנית: שיטה זו כוללת סריקה ידנית של רכיבי הרשת בארגון. שיטה זו יעילה עבור ארגונים קטנים, אך היא דורשת זמן ומשאבים רבים.
• שימוש בכלי זיהוי רכיבי רשת: קיימות מספר תוכנות המיועדות לזיהוי רכיבי רשת. תוכנות אלו יכולות לספק מידע מפורט על רכיבי הרשת, כגון מיקומם, המפרט הטכני שלהם והשירותים שהם מספקים.

כלים לזיהוי רכיבי רשת בארגון:

•  SolarWinds Network Performance Monitor: כלי זה מספק מידע מקיף על רכיבי הרשת, כולל מיקומם, המפרט הטכני שלהם והשירותים שהם מספקים.
•  Nmap: כלי זה הוא כלי פתוח מקור לסריקה והערכה של רשתות. Nmap יכול לשמש לזיהוי רכיבי רשת, כמו גם לזיהוי פרצות אבטחה.
•  NetScanTools Pro: כלי זה הוא כלי מסחרי לסריקה והערכה של רשתות. NetScanTools Pro יכול לשמש לזיהוי רכיבי רשת, כמו גם לניתוח תעבורת רשת.

הערכת רמת הסיכון של רכיבי הרשת: יש להעריך את רמת הסיכון של כל רכיב רשת, בהתבסס על מספר גורמים, כגון:

• חשיבות הרכיב לרשת: רכיבים חשובים לרשת הם רכיבים שפגיעה בהם עלולה לגרום להפרעה משמעותית בתפקוד הרשת. לדוגמה, נתבים ושרתים הם רכיבים חשובים לרשת, שפגיעה בהם עלולה לגרום להשבתה מלאה של הרשת.
  ניתן להעריך את חשיבות הרכיב לרשת באמצעות שימוש בסקאלת הערכה, מלא חשוב, חשוב במידה מועטה, בינונית, רבה, חשוב ביותר.
• רמת הנגישות של הרכיב: רכיבים נגישים יותר הם רכיבים פגיעים יותר להתקפות. לדוגמה, רכיבים המחוברים לרשת האינטרנט הם נגישים יותר להתקפות מאשר רכיבים המחוברים לרשת מקומית בלבד.
  ניתן להעריך את רמת הנגישות של הרכיב באמצעות שימוש בסקאלת הערכה, מלא נגיש, נגיש במידה מועטה, בינונית, רבה, נגיש ביותר.
• רמת רגישות המידע המאוחסן או המעובד על ידי הרכיב: רכיבים המאוחסנים או המעובדים בהם מידע רגיש הם רכיבים פגיעים יותר להתקפות. לדוגמה, רכיבים המאוחסנים בהם מידע אישי או סודי הם רכיבים רגישים יותר להתקפות.

ניתן להעריך את רמת רגישות המידע המאוחסן או המעובד על ידי הרכיב באמצעות שימוש בסקאלת הערכה, מלא רגיש, רגיש במידה מועטה, בינונית, רבה, רגיש ביותר.

תהליך ניתוח

לאחר אבחון רכיבי הרשת, יש לבצע ניתוח של איומי האבטחה האפשריים. במסגרת שלב זה, יש לבצע את הפעולות הבאות:

איסוף מידע על איומי אבטחה אפשריים: יש לאסוף מידע על איומי אבטחה אפשריים, כגון:

• פרצות אבטחה ידועות
• התקפות סייבר נפוצות
• טקטיקות שימושיות של פורצים

הערכת הסבירות של איומים אפשריים: יש להעריך את הסבירות של כל איום אפשרי, בהתבסס על מספר גורמים, כגון:

• המורכבות של האיום
• הזמן והמשאבים הדרושים לביצוע האיום

לקריאה בהרחבה - ראה פרק "איומים".

תהליך תיקון

על בסיס המידע שנאסף בשלבים הקודמים, יש ליישם פעולות תיקון כדי להפחית את הסיכון לחדירה. פעולות התיקון יכולות לכלול את הדברים הבאים:

• תיקון פרצות אבטחה ידועות: יש להתקין עדכונים לרכיבי רשת כדי לתקן פרצות אבטחה ידועות.
• הגדרת מדיניות אבטחה יעילה: יש להגדיר מדיניות אבטחה יעילה, הכוללת הנחיות להגנה על רכיבי הרשת, כמו גם על המידע הנמצא בהם.
• שימוש באמצעי אבטחה נוספים: ניתן להשתמש באמצעי אבטחה נוספים, כגון תוכנות אנטי-וירוס, תוכנות חומת אש ופרוטוקולים מאובטחים, כדי להגביר את האבטחה של רכיבי הרשת.
  
  

תהליך בדיקה

לאחר יישום פעולות התיקון, יש לבצע בדיקה כדי לוודא שפעולות אלה יעילות. בדיקה זו יכולה לכלול את הפעולות הבאות:

• בדיקה של רישומי אירועים: יש לבדוק רישומי אירועים כדי לאתר פעילות חשודה.
• ביצוע בדיקות חדירה: יש לבצע בדיקות חדירה כדי לבחון את האבטחה של רכיבי הרשת.

על ידי נקיטת הצעדים הנדרשים בכל אחד מהשלבים הללו, ניתן להפחית את הסיכון לאיומים על רכיבי רשת ולשפר את אבטחת הרשת כולה.

הערות נוספות

תהליכי אבטחת רכיבי רשת צריכים להיות מובלים על ידי צוות אבטחת מידע מיומן

הקשחת רכיבי תקשורת

הקשחת מכשירים נפוצים היא תהליך חשוב להגנה על הרשת מפני התקפות. מכשירים נפוצים ברשת כוללים מרכזות, מתגים, נתבים וחומת אש. כל אחד מהמכשירים הללו יכול להיות פגיע להתקפות, ולכן חשוב להקשיח אותם על מנת להגן עליהם.

הקשחת מכשירים ברשת היא תהליך של יישום הגדרות אבטחה חזקות על רכיבי רשת, כדי להגן עליהם מפני התקפות. הגורמים המשפיעים על הקשחת מכשירים ברשת כוללים את גודל הארגון, סוג הרשת, רמת הרגישות של המידע המאוחסן או המעובד ברשת ועוד. הקשחת מכשירים ברשת יכולה להפחית את הסיכון לחדירה לרשת, אך היא גם יכולה להקשות על השימוש ברשת.

שיטות הקשחה

• הקשחה פיזית: הקשחה פיזית כוללת את ההגנה על רכיבי הרשת מפני גישה לא מורשית או פגיעה פיזית. לדוגמה, ניתן לאחסן רכיבים ברשת בחדר מוגן או להשתמש בהתקני אבטחה פיזיים, כגון מצלמות אבטחה או אזעקות.
• הקשחה לוגית: הקשחה לוגית כוללת את יישום הגדרות אבטחה על רכיבי הרשת, כגון הגדרות סיסמה, הגדרות רשת והגדרות תוכנה.
  
  

הקשחת מכשירים נפוצים

מרכזות: מרכזות הם רכיבי רשת המספקים קישוריות בין מכשירים ברשת. מרכזות יכולים להיות פגיעים להתקפות, כגון התקפות Denial of Service (DoS). על מנת להקשיח מרכזות, יש להקפיד על הדברים הבאים:

• הגדרת סיסמאות חזקות למשתמש המנהל של המרכז.
• הגבלת גישה לממשקי ניהול המרכז.
• עדכון תוכנת המרכז לגרסה האחרונה.
• שימוש במצב מאובטח, כגון WPA2 או WPA3.

מתגים: מתגים הם רכיבי רשת המספקים קישוריות בין מכשירים ברשת. מתגים יכולים להיות פגיעים להתקפות, כגון התקפות MITM (Man-in-the-Middle). ניתן להקשיח מתגים על ידי הגדרת סיסמאות חזקות, הגבלת גישה לממשקי ניהול והגדרת מדיניות אבטחה מתאימה. על מנת להקשיח מתגים, יש להקפיד על הדברים הבאים:

• הגדרת סיסמאות חזקות למשתמש המנהל של המתג.
• הגבלת גישה לממשקי ניהול המתג.
• עדכון את תוכנת המתג לגרסה האחרונה.
• שימוש בפרוטוקולים מאובטחים, כגון SSH או SNMPv3.

נתבים: נתבים הם רכיבי רשת המספקים קישוריות בין רשתות שונות. נתבים יכולים להיות פגיעים להתקפות, כגון התקפות DoS או התקפות מניעת שירותים. ניתן להקשיח נתבים על ידי הגדרת סיסמאות חזקות, הגבלת גישה לממשקי ניהול והגדרת מדיניות אבטחה מתאימה. יש להקפיד על הדברים הבאים:

• הגדרת סיסמאות חזקות למשתמש המנהל של הנתב.
• הגבלת גישה לממשקי ניהול הנתב.
• עדכון את תוכנת הנתב לגרסה האחרונה.
• שימוש בפרוטוקולים מאובטחים, כגון HTTPS או SSH.

חומת אש: חומת אש היא רכיב רשת המספק הגנה מפני התקפות. חומות אש יכולות להיות פגיעות להתקפות, כגון התקפות SQL Injection או התקפות XSS. על מנת להקשיח חומות אש, ניתן להקשיח חומת אש על ידי הגדרת מדיניות אבטחה מתאימה, כגון הגבלת גישה לשירותים מסוימים או לתחומים מסוימים ברשת. יש להקפיד על הדברים הבאים:

• הגדרת סיסמאות חזקות למשתמש המנהל של חומת האש.
• הגבלת גישה לממשקי ניהול חומת האש.
• עדכון את תוכנת חומת האש לגרסה האחרונה.
• שימוש במדיניות אבטחה מתאימה, כגון הגבלת גישה לשירותים מסוימים או לתחומים מסוימים ברשת.
  
  

תהליך הקשחה

• זיהוי רכיבי הרשת: השלב הראשון בתהליך הקשחה הוא זיהוי כל רכיבי הרשת בארגון.
• הערכת רמת הסיכון: השלב השני הוא הערכת רמת הסיכון של כל רכיב רשת.
• יישום הקשחה: השלב השלישי הוא יישום ההקשחה על רכיבי הרשת.
• בדיקת יעילות ההקשחה: השלב הרביעי הוא בדיקת יעילות ההקשחה על רכיבי הרשת.
  
  

דגשים ליישום הקשחה

להלן מספר דגשים ליישום הקשחה של מכשירים נפוצים:

הקשחה היא תהליך מתמשך. יש לבדוק את הקשחה באופן תקופתי ולעדכן אותה כאשר מתפרסמות עדכוני אבטחה חדשים.

חשוב להשתמש בכלים ובטכניקות מתאימות להקשחה. יש להקפיד על ההנחיות של יצרן המכשיר.

יש להתייעץ עם מומחה אבטחת מידע במקרה של חששות או שאלות.

על ידי יישום הקשחה של מכשירים נפוצים, ניתן להגביר את האבטחה של הרשת ולשפר את ההגנה מפני התקפות.

מדיניות שליטה בגישה במתגים ובנתבים

מתגים ונתבים הם רכיבי חומרה חיוניים בכל רשת מחשבים. הם מאפשרים למחשבים לתקשר זה עם זה, ומספקים נתיב נתונים בין מכשירים שונים.

כדי להגן על הרשת מפני התקפות וחדירות, חשוב להגדיר מדיניות שליטה בגישה במתגים ובנתבים. מדיניות זו צריכה לקבוע אילו מכשירים רשאים לגשת לרשת, אילו שירותים הם רשאים להשתמש בהם, ומתי הם רשאים לגשת לרשת.

הגדרת מדיניות שליטה בגישה

הגדרת מדיניות שליטה בגישה במתגים ובנתבים עשויה להיות משימה מורכבת. ישנם מספר גורמים שיש לקחת בחשבון בעת הגדרת מדיניות זו, כגון:

• גודל הרשת: ככל שהרשת גדולה יותר, כך תהיה מורכבת יותר הגדרת מדיניות שליטה בגישה.
• סוגי המכשירים ברשת: ישנם מכשירים שונים המשתמשים ברשת, כגון מחשבים, מכשירי טלפוניה, מכונות תעשייתיות וכו'. חשוב להגדיר מדיניות שליטה בגישה המתאימה לכל סוג של מכשיר.
• הצרכים העסקיים: מדיניות שליטה בגישה צריכה להתאים לצרכים העסקיים של הארגון. לדוגמה, ארגון ממשלתי עשוי להזדקק להגדיר מדיניות שליטה בגישה מחמירה יותר מאשר ארגון מסחרי.
  
  

סוגי מדיניות שליטה בגישה

ישנם מספר סוגים של מדיניות שליטה בגישה שניתן להשתמש בהם במתגים ובנתבים. הסוגים הנפוצים ביותר הם:

• הגבלת גישה לפי כתובת IP: מדיניות זו מאפשרת לך להגביל גישה לרשת רק למכשירים עם כתובות IP מסוימות.
• הגבלת גישה לפי זמן: מדיניות זו מאפשרת לך להגביל גישה לרשת רק בזמנים מסוימים.
• הגבלת גישה לפי פרוטוקול: מדיניות זו מאפשרת לך להגביל גישה לרשת רק לפרוטוקולים מסוימים, כגון HTTP או FTP.
• הגבלת גישה לפי פורט: מדיניות זו מאפשרת לך להגביל גישה לרשת רק לפורטים מסוימים, כגון 80 או 25.

טיפים להגדרת מדיניות שליטה בגישה

להלן כמה טיפים להגדרת מדיניות שליטה בגישה במתגים ובנתבים:

• התחיל בבסיס: התחיל במדיניות שליטה בגישה פשוטה, ולאחר מכן הוסף הגבלות נוספות בהתאם לצורך.
• השתמש בכלים מתאימים: ישנם מספר כלים זמינים שיכולים לעזור לך להגדיר מדיניות שליטה בגישה. בחירת הכלים המתאימים לצרכים שלך יכולה להקל על תהליך ההגדרה.
• בדוק את המדיניות באופן קבוע: חשוב לבדוק את מדיניות שליטה בגישה באופן קבוע כדי לוודא שהיא עדכנית ומתאימה לצרכים שלך.

אבטחת נקודות גישה אלחוטיות

נקודות גישה אלחוטיות (Access Points - AP) הן התקנים המאפשרים למכשירים אלחוטיים כמו מחשבים ניידים, טלפונים חכמים, והתקנים ביתיים חכמים, להתחבר לרשת אלחוטית. נקודות גישה אלחוטיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, וניתן למצוא אותן כמעט בכל מקום, החל מבתי קפה ומשרדים ועד למוסדות ציבוריים ובתי מגורים.

עם זאת, נקודות גישה אלחוטיות גם מהוות מטרה פוטנציאלית להתקפות סייבר. התקפות אלו יכולות לשמש לגניבת מידע רגיש, כגון פרטי משתמשים, סיסמאות, או מידע עסקי.

על מנת להגן על נקודות גישה אלחוטיות מפני התקפות סייבר, חשוב ליישם אמצעי אבטחה מתאימים. אמצעי אבטחה אלו כוללים:

אבטחה ברמת ההתקן

אבטחה ברמת ההתקן כוללת הגדרות ותצורות בסיסיות של נקודת הגישה האלחוטית. הגדרות ותצורות אלו יכולות לעזור להגן על נקודת הגישה מפני התקפות סייבר בסיסיות.

להלן מספר דוגמאות לאמצעי אבטחה ברמת ההתקן:

• שינוי שם המשתמש והסיסמה המוגדרים כברירת מחדל: שם משתמש וסיסמה מוגדרים כברירת מחדל הם ידועים לציבור הרחב, מה שהופך אותם פגיעים להתקפות.
• הפעלת אימות דו-גורמי: אימות דו-גורמי דורש מהמשתמש לספק שני פריטי מידע כדי לאמת את זהותו. זה יכול לעזור להגן על נקודת הגישה מפני גישה לא מורשית.
• הגבלת הגישה לאישורים: יש להגביל את הגישה לאישורים מסוימים למשתמשים מורשים בלבד.
• הגדרת חומת אש: חומת אש יכולה לעזור להגן על נקודת הגישה מפני התקפות מחוץ לרשת.
  
  

 הפרדת רשתות אלחוטיות והגדרת VLAN

הפרדת רשתות אלחוטיות יכולה לעזור להגן על נתונים רגישים מפני התקפות. על ידי הפרדת רשתות אלחוטיות, ניתן להקצות גישה לנתונים רגישים רק למשתמשים מורשים.

הגדרת VLAN (Virtual Local Area Network) יכולה לעזור בהפרדת רשתות אלחוטיות. VLAN היא רשת וירטואלית המאפשרת להפריד בין משתמשים שונים באותה רשת פיזית. לדוגמה, ניתן להגדיר VLAN נפרדת עבור משתמשים עסקיים, שבה ניתן לאחסן נתונים רגישים.

הצפנה ושיטות אימות

הצפנה היא אמצעי אבטחה חשוב להגנה על נתונים מפני גישה לא מורשית. על ידי הצפנת נתונים, ניתן להפוך אותם לבלתי קריאים ללא מפתח הצפנה.

קיימות מספר שיטות אימות שונות שניתן להשתמש בהן כדי להגן על נקודות גישה אלחוטיות. שיטות אימות אלו יכולות לעזור למנוע גישה לא מורשית לנקודת הגישה.

להלן מספר דוגמאות לשיטות אימות:

• WPA2: פרוטוקול הצפנה נפוץ המשמש להגנה על רשתות אלחוטיות.
• WPA3: פרוטוקול הצפנה מתקדם יותר המשמש להגנה על רשתות אלחוטיות.
• EAP: פרוטוקול אימות המשמש להגנה על נקודות גישה אלחוטיות.

על ידי יישום אמצעי אבטחה מתאימים, ניתן לעזור להגן על נקודות גישה אלחוטיות מפני התקפות סייבר.

אבטחת נתיבי תקשורת - Securing Communication Paths

באנסמבל של ארכיטקטורת רשת ואבטחת עיצוב, הפרק על "אבטחת נתיבי תקשורת" הוא מרכיב קרדינלי, המאיר את האמצעים והשיטות להגנה על צינורות זרימת המידע בתוך רשת. כעורקי הרשת, נתיבי תקשורת הם צינורות קריטיים שאם נפגעים עלולים לסכן את מערכת הרשת כולה.

אבטחת נתיבי תקשורת היא תהליך של הגנה על המידע המועבר בנתיבי תקשורת מפני התקפות.

סוגי התקפות אפשריות על נתיבי תקשורת: התקפות אפשריות על נתיבי תקשורת כוללות התקפות גישה לא מורשית, התקפות מניעת שירות, התקפות פרטיות והתקפות שלמות.

הגורמים המשפיעים על אבטחת נתיבי תקשורת: הגורמים המשפיעים על אבטחת נתיבי תקשורת כוללים את סוג הרשת, את רמת הרגישות של המידע המועבר בנתיבי תקשורת ואת היכולות הטכנולוגיות של הארגון.

שיטות אבטחת נתיבי תקשורת

אבטחה פיזית: אבטחה פיזית היא השלב הראשון בהגנה על נתיבי תקשורת. היא כוללת את הפעולות הבאות:

• אחסון נתיבי תקשורת במקום מאובטח: נתיבי תקשורת פיזיים, כגון כבלי רשת או כבלים אופטיים, יש לאחסן במקום מאובטח, כגון בחדר מוגן או תחת פיקוח של מצלמות אבטחה.
• הגנה על נתיבי תקשורת מפני פגיעה פיזית: נתיבי תקשורת פיזיים יש להגן עליהם מפני פגיעה פיזית, כגון פריצה, שריפה או פגיעה מכנית.

אבטחה לוגית: אבטחה לוגית כוללת את יישום הגדרות אבטחה על נתיבי תקשורת, כגון הגדרות סיסמה, הגדרות רשת והגדרות תוכנה. הגדרות אבטחה אלו יכולות לעזור להגן על נתיבי התקשורת מפני התקפות גישה לא מורשית, התקפות מניעת שירות והתקפות פרטיות. להלן דוגמאות להגדרות אבטחה לוגיות:

• הגדרת סיסמאות חזקות: סיסמאות חזקות הן אמצעי הגנה חשוב מפני התקפות גישה לא מורשית. סיסמה חזקה היא סיסמה ארוכה ומגוונת, הכוללת אותיות, מספרים וסימנים מיוחדים.
• הגבלת גישה לנתיבי תקשורת: יש להגביל את הגישה לנתיבי תקשורת למשתמשים מורשים בלבד. ניתן לעשות זאת באמצעות הגדרת מדיניות אבטחה מתאימה.
• עדכון תוכנה באופן קבוע: עדכון תוכנה באופן קבוע יכול לעזור להגן מפני ניצול של פרצות אבטחה.

אבטחת פרוטוקולים: אבטחת פרוטוקולים כוללת את השימוש בפרוטוקולים מאובטחים, כגון SSL או TLS. פרוטוקולים מאובטחים מספקים הגנה מפני גניבה של מידע במהלך ההעברה. דוגמאות לפרוטוקולים מאובטחים:

•  SSL (Secure Sockets Layer) הוא פרוטוקול אבטחה המשמש להגנה על תקשורת באינטרנט. SSL משמש להגנה על נתונים אישיים, כגון פרטי כרטיס אשראי, במהלך ההעברה באינטרנט.
•  TLS (Transport Layer Security) הוא פרוטוקול אבטחה מתקדם יותר מ-SSL. TLS משמש להגנה על תקשורת באינטרנט וברשתות מקומיות.
  
  

הקשחת נתיבי תקשורת

הקשחת נתיבי תקשורת היא תהליך של יישום הגדרות אבטחה על נתיבי תקשורת, כדי להגן עליהם מפני התקפות.

הגדרת מדיניות אבטחה: זה השלב הראשון בהקשחת נתיבי תקשורת. מדיניות אבטחה היא מסמך המגדיר את נהלי האבטחה של הארגון. מדיניות אבטחה טובה צריכה לכלול הנחיות להקשחת נתיבי תקשורת. להלן דוגמאות להנחיות להקשחת נתיבי תקשורת שניתן לכלול במדיניות אבטחה:

• הגדרת סיסמאות חזקות.
• שימוש בפרוטוקולים מאובטחים.
• הגבלת גישה לנתיבי תקשורת למשתמשים מורשים בלבד.
• עדכון תוכנה באופן קבוע.
  
  

הגדרת סיסמאות חזקות. 

שימוש באמצעי הצפנה. להלן מספר טיפים לשימוש באמצעי הצפנה:

• שימוש בפרוטוקולים מאובטחים, כגון SSL או TLS.
• הצפנת מידע רגיש, כגון מידע אישי, מידע פיננסי או מידע עסקי רגיש.
• עדכון תוכנות ההצפנה באופן קבוע.
  
  

הצעות למנגנוני אבטחה

הצעות למנגנוני אבטחה תלויות במספר גורמים, כגון סוג הארגון, רמת הרגישות של המידע המועבר בנתיבי התקשורת והיכולות הטכנולוגיות של הארגון. עם זאת, ישנם מספר מנגנוני אבטחה מומלצים שיכולים לעזור להגן על כל ארגון. מנגנוני אבטחה אלו כוללים:

• א. פרוטוקולי הצפנה: האסטרטגיה העיקרית באבטחת נתיבי תקשורת היא פריסת פרוטוקולי הצפנה חזקים. שימוש בפרוטוקולים כגון TLS ו-SSL מבטיח את הסודיות והשלמות של הנתונים במהלך המעבר. הכרחי להשתמש בהצפנה מקצה לקצה כדי לאבטח נתונים מנקודת המוצא ועד לנקודת היעד, תוך הגנה מפני פרצות נתונים וירוט לא מורשה.
• ב. Secure Sockets Layer (SSL) ו-Transport Layer Security (TLS): SSL ויורשו, TLS, ממלאים תפקידים קריטיים באבטחת נתיבי תקשורת על ידי הצפנת הנתונים המוחלפים בין שתי מערכות. פרוטוקולים אלו חיוניים לאבטחת תעבורת אינטרנט, פרטיות דוא"ל, אבטחת VoIP ועוד. הם מונעים מגורמים זדוניים ליירט או לשנות את הנתונים, ומבטיחים את סודיות המידע ושלמותו.
• ג. רשתות וירטואליות פרטיות (VPNs): רשתות פרטיות וירטואליות הן הכרחיות לאבטחת נתיבי תקשורת, במיוחד עבור חיבורים מרוחקים. VPNs יוצרים מנהרה מוצפנת בין המשתמש לרשת, מה שמבטיח תקשורת מאובטחת ופרטית דרך האינטרנט. הם מסווים את כתובת ה-IP של המשתמש ומצפינים את כל הנתונים המועברים, מה שהופך את זה כמעט לבלתי אפשרי עבור פושעי סייבר ליירט או לפענח את הנתונים.
• ד. מעטפת מאובטחת (SSH): ה-Secure Shell הוא בעל חשיבות עליונה לשמירה על תקשורת ניהולית. הוא מספק ערוץ מאובטח על גבי רשת לא מאובטחת בארכיטקטורת שרת-לקוח, מה שמאפשר למנהלי מערכת להיכנס למחשב אחר דרך רשת, לבצע פקודות במחשב מרוחק ולהעביר קבצים ממחשב אחד לאחר, מה שמבטיח את הפרטיות והאבטחה של הניהול. תקשורת.
• ה. חומות אש: חומות אש הן הזקיפים של נתיבי תקשורת, בוחנים ובקרה על תעבורת הרשת הנכנסת והיוצאת בהתבסס על כללי אבטחה שנקבעו מראש. חומות אש המוגדרות כהלכה הן קריטיות במניעת גישה והתקפות בלתי מורשית, פועלות כמחסום בין רשת מהימנה לרשת שאינה מהימנה, ובהחלטה אם לאפשר או לחסום תעבורה ספציפית בהתבסס על מדיניות אבטחה.
• ו. מערכות למניעת חדירות (IPS): מערכות למניעת חדירה פועלות על ידי ניטור פעילויות רשת ו/או מערכת לאיתור ניצול זדוני או הפרות של מדיניות אבטחה. הם חיוניים לאיתור ומניעה של איומים ידועים ולא ידועים, אבטחת נתיבי תקשורת על ידי ניתוח זרימת התעבורה ובדיקת מנות, ונקיטת פעולות מתאימות כגון חסימת תעבורה זדונית.
• ז. ארכיטקטורת רשת מאובטחת: תכנון ארכיטקטורת רשת מאובטחת הוא חיוני בהגנה על נתיבי תקשורת. שימוש באסטרטגיית הגנה מעמיקה, פריסת אזורים מפורזים (DMZs) ויישום פילוח רשת משפר את האבטחה של נתיבי תקשורת. שיטות אלו מבטיחות שגם אם שכבת הגנה אחת נפרצה, שכבות מרובות עדיין מגנות על הרשת, מה שמקשה על גישה בלתי מורשית ופרצות נתונים.
• ח. אימות רב-גורמי (MFA): יישום אימות רב-גורמי חיוני לאבטחת נתיבי תקשורת על ידי הוספת שכבת אבטחה נוספת. זה מחייב את המשתמשים לאמת את זהותם באמצעים מרובים לפני שהם מקבלים גישה לרשת, מה שמבטיח שגם אם סיסמאות נפגעות, ישויות לא מורשות לא יוכלו לגשת לנתיבי התקשורת ללא הצורה השנייה של אימות.
• ט. מדיניות אבטחה ותאימות: יצירת מדיניות אבטחה מקיפה והקפדה עליה היא חיונית לאבטחת נתיבי תקשורת. המדיניות צריכה לכלול הנחיות לגבי חיבורים מאובטחים, הצפנת נתונים, אימות משתמשים וביקורות סדירות כדי להבטיח תאימות. הקפדה על מדיניות אבטחה ותקני עמידה ברגולציה היא חיונית לשמירה על האבטחה והשלמות של נתיבי התקשורת.
• י. ביקורת ומעקב שוטפים: ביצוע ביקורות אבטחה שוטפות וניטור רציף של נתיבי תקשורת חיוני לאיתור נקודות תורפה, הבטחת ציות למדיניות וזיהוי כל פעילות לא מורשית או חשודה. ביקורות סדירות מסייעות לאמת את האפקטיביות של בקרות האבטחה במקום ומסייעות בזיהוי ותיקון של פערי אבטחה כלשהם בנתיבי התקשורת.
• יא. אבטחת נקודות קצה: אבטחת נקודות קצה היא קריטית מכיוון שנקודות קצה הן נקודות הכניסה לרשת. אבטחתם מבטיחה הגנה על נתיבי תקשורת מפני איומים כמו תוכנות זדוניות והתקפות דיוג. פריסת פתרונות אבטחה מתקדמים של נקודות קצה הממנפים בינה מלאכותית ולמידת מכונה יכולה לזהות ולהגיב לאיומים בזמן אמת, לאבטח את נקודות הקצה, ובהמשך גם את נתיבי התקשורת. הנושא יורחב בפרק נפרד.
• יב. מניעת אובדן נתונים (DLP): הטמעת פתרונות למניעת אובדן נתונים היא המפתח להגנת סייבר רגיש ולמניעת יציאתו מהרשת. פתרונות DLP מנטרים, מזהים וחוסמים פרצות/שידור נתונים פוטנציאליים, ומבטיחים את הסודיות והשלמות של נתונים רגישים שחוצים את נתיבי התקשורת. הנושא יורחב בפרק נפרד.
  
  

בכל המנגנונים (הכלים) הללו, נדון בפרקים הבאים.

הפרק על "אבטחת נתיבי תקשורת" מדגיש את המהות של מיגון קווי החיים של תקשורת רשת. השילוב של פרוטוקולי הצפנה חזקים, ארכיטקטורות רשת מאובטחות, חומות אש, מערכות למניעת חדירה ואימות רב-גורמי הם מרכיבים הכרחיים בבניית מסדרונות תקשורת מאובטחים. הפריסה של VPNs, SSL, TLS ו-SSH מספקות ערוצים מאובטחים להעברת נתונים, הגנה מפני יירוט בלתי מורשה ופשרות פוטנציאליות. על ידי שמירה על מדיניות אבטחה מחמירה, ביצוע ביקורות שוטפות והבטחת אבטחת נקודות קצה ומניעת אובדן נתונים, ארגונים יכולים לחזק את נתיבי התקשורת שלהם מול שפע איומי הסייבר.

המאמץ לאבטח נתיבי תקשורת הוא רב-צדדי, הדורש מיזוג של טכנולוגיות מתקדמות, אסטרטגיות מדוקדקות וערנות מתמדת. פרק זה מבהיר את השטיח המורכב של אבטחת נתיבי תקשורת, ומציע תובנות לגבי הקמת הגנות חזקות סביב הצינורות הקריטיים של זרימת המידע בתוך רשת. הבנה ויישום של שפע האמצעים הנדונים.